שילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים במערכת החינוך הרגילה התפיסה הפילוסופית העומדת בבסיס רעיון השילוב היא כי הילד בעל הצרכים המיוחדים הוא שווה זכויות לילד שאינו מוגבל, ועל כן זכותו הבסיסית היא ללמוד יחד עם עמיתיו, בני אותה קבוצת גיל בתוך מערכת חינוך אחת. המשמעות של הפרדת הילד המוגבל מבני גילו, והקשיים העלולים להיגרם לו עקב כך, מתוארים בספרות מכמה היבטים. על פי רונן (1997), ההפרדה של הילד בעל הצרכים המיוחדים משאר החברה, כמו הפרדתם של אנשים בעלי צרכים מיוחדים בתחומי חיים שונים, הינה אפליה שנועדה להקל על חייהם של אנשים שאינם בעלי צרכים מיוחדים ומעדיפים לדחוק הצידה את החלשים. לכן, טיעונים לפיהם הילד החריג זקוק לסביבת לימודים מיוחדת כדי להגן עליו, הינם טיעונים המצביעים על אפליה ולא על התחשבות. הפניית ילדים בעלי צרכים מיוחדים לחינוך מיוחד מעבירה את כובד האחריות הטיפולית מבית-הספר הרגיל, הנורמטיבי, אל הפרט המוגבל והצוות המטפל, ובכך משחררת את מערכת החינוך הרגיל מאחריות ומהצורך להתמודד עם בעיות של ילדים אלה. אמנם נכון הדבר כי יש ילדים חריגים הזקוקים ליותר הוראה וליותר זמן ללמידה, א...